גם כשנדמה
שבגדול, העולם השתבש
השלום (הישן שרקמנו)
נסקל באבנים ומתכלה באש.

כדאי לזכור – הדברים הגדולים הם לא לנו
(אלוהים אחראי בגדול)
אנחנו
אחראים
לטהר את מידותנו
אנחנו
אחראים לגדול!

להשתמש בכח המילה
(בשכונה שלנו, בין יהודי ליהודי)
באהבה יותר גדולה.
לנחם
אנשים ברחוב, בחיוך:
מועדים לשמחה (וגאולה)
לנקות
את הניירות, מסביב לעץ
שבצילו
ישבנו הבוקר לנוח.
לרסן
כל פעם קצת
תאוותינו למזון המעובד
ולהתמלא יותר
בגוף ונפש,
מנגיסת תפוח.

לתת לכל אורח
קצת עשבי תיבול מהגינה,
הניחוח
הוא מזור לכעס ולעצבות
(הדברים הקטנים
בידנו , עדיין ,
זכרו... )
כמה מחייה לשים פרח בחדר !

את ניהול העולם וניתוב מהלכיו
נניח לאדון עולם (בעצם, נצטרף אליו)
שמדליק את השמש
ומקיים עצים
הוא, שמנשים את ריאותנו מאתמול להיום,
יש לו
תפיסת עולם, עמוקה מזו שלנו,
אודות שלווה
אודות שלום.

הדברים הקטנים בידנו
לעד .
זיכרו ,
איזו שמחה פשוטה מתעוררת, כששוטפים את החדר .
ענווה
ותשובה...

שפע הזדמנויות, בכל רגע .
הדברים הקטנים ~ עדיין בסדר.

נכתב על ידי אורית לבב בסוכות תשס"א, 14/10/2000