אני קוראת למלחמה הזו פשוט: "מלחמת אחדות ישראל". כי במלחמה הזו, בעזרתו הבלתי-אדיבה של האויב… אנחנו נלחמים על אחדותנו. ואם נרוויח אותה, תהיה נחלתנו.
השיר נכתב על רקע הקטיושות, בהשראת הדיבורים "איזהו מקום בטוח, ואיזה מסוכן" .
הריחוק הוא מסוכן. וההתקרבות, יהודי ליהודי, למרות השונות החיצונית בינינו, היא מקור כוחנו, מבטחנו.
אהבת-ישראל הזו, היא דרך בטוחה לאהבת אלוקים, והגדולה מכל המצוות - "ואהבת לרעך כמוך".
נלחם במלחמה הזו, והוא ילחם את מלחמותינו.
תודה, על הזכות הגדולה,
לחלוק עמכם
דברים, היוצאים מעומק ההבנה והלב.
מקום בטוח
***
בחוץ…
אין באמת מקום
שהוא
בטוח, או מסוכן.
"מקום"
אחד, קיים בלבד.
ובאותה עוצמה
הוא
"שם" או "כאן".
***
מקומנו, הוא תמיד
בטוח,
בדרך התורה,
וביתנו
הוא צורנו…
כור מחצב של נשמותינו,
על כנו
ניצב שלם, לעד,
לא תזוע בו קורה.
***
באמת אין בית, לחזור אליו,
בצפון או בדרום…
רק א-ל
אבינו
הפושט את זרועותיו
אלינו
מקבצנו ממרום.
***
"בתי הקבע"
שבנינו,
אינם אלא
סוכה זמנית,
אם נבין
שמקומנו וביתנו,
הוא ה'
והוא
א – ח – ד
ובאחדות הלב,
בלי צורך באויב …
נצעד,
ודאי תהא זו התפנית !
